בחזרה לעמוד הקודם15/12/2016

צייד של אייקונים: ריאיון עם האמן גיל גורן

בקיץ האחרון גיל גורן הוזמן להשתתף בסדנאות האמנים של קרן איילין קמינסקי לאמנות (ESKFF) במתחם האמנות היוקרתי MANA בניו יורק, לצד 6 אמנים בינלאומיים מובילים. במהלכן הוא נחשף לעולם האמנות הניו יורקי, והציג בתערוכה קבוצתית בגלריית MAYSON שבחרה בו כאחד מאמני הבית. הפרויקט שיצר במהלך שהותו עסק בשורה אחת מתוך שירו האחרון של פרדי מרקורי סולן להקת קווין, ונותר באוסף קרן האמנות

צבעים, עושר מידע, מרקם, ורחש בלתי פוסק של עיר אורבנית הם מההיבטים הבולטים שבאים לידי ביטוי והכרה ביצירותיו של גיל גורן – מעצב, אמן פופ ארט ופרסומאי ותיק המתגורר בחיפה. גורן הציג לראשונה ב-2014 בתערוכת יחיד עבודות שונות בהקשרים של תרבות, סביבה, שפה ונוף אורבני תוסס. יצירותיו נעשות בטכניקה ייחודית המערבת ציור, צילום, הדפסה ותלת ממד על חומרים כעץ ונייר, ומציגות פסיפס צבעוני עם צירופי מילים הבונים את המשמעות והקונספט של היצירה.

“הזרם שאני מתחבר אליו יותר מכל באמנות המודרנית הוא הפופ-ארט של שנות השישים במאה הקודמת. הכוכבים שלי הם הקבוצה של אנדי וורהול, ג’ספר ג’ונס, רוי ליכטנשטיין וסר פיטר בלייק. העבודות שלי מתכתבות עם הפופ ארט, הקוביזם והפוטוריזם, והרבה מאוד עם אמנות רחוב לסוגיה. באמצעות המרכיבים האלו אני מחבר בין הצופה ביצירה לאמנות עצמה, למסר ולמקום. אני עצמי מופתע בכל פעם מחדש מהעושר הצבעוני שנמצא באותם עצמים אותם אני מציג לקהל, שביום יום מתייחס אליהם כעצמים שקופים ואפורים”, מסביר גורן.

יצירותיו של גורן מוצגות בגלריות שונות בעולם, בין השאר בארה”ב, הולנד, הונג קונג, אוסטרליה ובשנה הקרובה, יוצגו בתערוכות ואירועי אמנות בסין, ארה”ב וקנדה. עבודותיו המוקדמות לכדה את עיניה של האוצרת שירלי משולם שהניחה את היסודות לתערוכה חדשה בעיר מגוריו, בגלריית גרנד-ארט שבגרנד קניון. התערוכה שנשאה את השם “העירה – דאון טאון” הציגה סדרת עבודות המתייחסות לערים האהובות על האמן, ניו יורק וחיפה.

“מצאתי את עצמי יורד בכל רגע פנוי לעיר התחתית כדי לאסוף צילומים”, נזכר גורן. “בתוך מרוץ החיים אנחנו מאבדים את הדברים האמיתיים ולכן, אני מצלם את הדברים הבלתי-נראים שאנשים חולפים לידם ולא שמים לב. בהתחלה חששתי שהעבודות יציגו תוצרים דומים מדי לעבודות על ניו יורק אבל לשמחתי, השפה העברית עושה את שלה, וגם הצבעים השולטים בנוף הם שונים”.

העירה – דאון טאון מאת גיל גורן. צילום: שי בן יצחק
העירה – דאון טאון מאת גיל גורן. (צילום שי בן יצחק)

המיצב האינטראקטיבי שהציג גורן בתערוכה, הזמין את המבקרים לשבץ ולהדביק עשרות צילומים בגדלים שונים, המודפסים על קוביות עץ ומתמזגים ליצירה אחת הבנויה ממאות יחידות וכוללת דימויים ויזואליים וטקסטים שנלכדו במצלמה של גורן.

באוקטובר האחרון, הציג גורן בגלריה מצארט בירושלים שבבעלות לוסיאן קריאף. התערוכה, שנשאה את השם “הולי סיטי”, חנכה את האגף החדש של הגלריה וכללה כ-20 עבודות חדשות שנוצרו בהשראת הערים ניו יורק וירושלים, והציגה את האחרונה מנקודת מבטו הייחודית של גורן ובעזרת פריזמה ייחודית המתקשרת למקום, להיסטוריה ליהדות ואף לציונות.

גיל גורן
צילום: שי בן יצחק

בלא מעט ראיונות שנערכו, הגדרת את עצמך כ”צייד של אייקונים ויזואליים”. איך התחילה היצירה שלך?

“תמיד הרגשתי שעבור רוב האנשים, החיים פשוט חולפים לידם, והרבה פעמים, אני מרגיש שרובנו לא נותנים תשומת לב ראויה לפרטים הקטנים שהופכים את החיים שלנו למה שהם, ואת אותו הדבר אפשר להגיד גם על המרוץ האינסופי של חיים אורבניים, המתקיימים בין רחובות העיר. מתוך התובנה הזו, החלטתי ביצירות שלי לנסות ליצור מחדש את העולם מפרספקטיבה אישית שלי, כזו שמציגה לראווה את כל אותם אלמנטים שקופים ובלתי נראים המרכיבים את תמונת הנוף האורבנית”.

היצירות שלך מציגות קולאז’ כאוטי וצבעוני שבמבט מעמיק חושף ומגלה סדר בתוך האי סדר, חוויה אישית שניבטת מתוך היצירה ומציגה אמירה מאוד אינדיווידואלית לגבי נקודת המבט של היוצר. עד כמה אתה חושב שתהליך היצירה אמור לכלול בתוכו חוויות אישיות?

“בעיניי, תהליך יצירתי אמיתי חייב להיות קשור לחוויה האישית שהאמן חווה. לצורך העניין, לא תוכל לתאר פרח מבלי שהרחת פרח בעצמך, שתלת אותו, צפית בתהליך הפריחה שלו וראית כיצד הוא קמל. כמובן שיש אמנים שונים שמציגים דרכים שונות לתאר נוף, אנשים, חפצים או חלומות שמעולם לא היו קיימים במציאות אם כי בעבודות שלי, התהליך חייב להיות קשור לחוויה עצמה. המצוד הזה, אחר כל אותם אלמנטים המרכיבים את היצירה הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה עצמה: כל אלמנט שנמצא ביצירה הוא משהו שנגעתי בו, חקרתי אותו ולפעמים אפילו עיבדתי ויצרתי ממנו משהו חדש”.

מה הדבר הבא?

“בינואר 2017 אני מוזמן להציג בשלוש תערוכות שונות בניו יורק, כשאחת מהן היא ב-Mayson Gallery שזו בעצם התערוכה השנייה שבה אני משתתף מאז שבחרו בי כאמן הבית של הגלריה. תערוכה נוספת ומאוד מעניינת שאני לוקח בה חלק היא תערוכה בשם No more black targets שבה אני מציג לצד 18 אמני רחוב ניו יורקים מפורסמים ואמנית רחוב צרפתייה. מדובר בתערוכה שעוסקת בקידום מודעות לסוגיית הירי על אזרחים שחורים בארה”ב ושבה כל אמן משתתף מעניק את האינטרפרטציה האמנותית שלו על גבי דמות-מטרה שחורה של משטרת ניו יורק. התערוכה תתחיל בניו יורק ותוצג לאורך הזמן בגלריות שונות בארה”ב”.

ולקראת סוף ינואר אתה עתיד גם להציג בתערוכה במרכז הסחר העולמי בניו יורק. מרשים.

כן, זה כבר משהו אחר לחלוטין. במסגרת השיטוטים ברחובות ניו יורק, הכרתי זוג חברים מדהימים שעיקר עיסוקם הוא אמנות הרחוב מהצד האקדמי שלה ובמשך שנתיים מאז, אנו בקשר ובכל גיחה שלי לניו יורק אנו נפגשים ומעלים רעיונות לשיתוף פעולה. בתערוכה האחרונה שלי בניו יורק הם הגיעו ואיתם כמה אמני רחוב ידועים ונוצר בינינו חיבור חזק, פורה ומפרה. התערוכה הקרובה נושאת את השם Street to Tower וכוללת כ-40 אמנים אורבניים ניו יורקיים מובילים כמו רון אינגליש, קרסנטו, layer cake ועוד שיעסקו בקשר שבין רחובות העיר לארבעת המגדלים שנבנו במרכז הסחר העולמי בניו יורק. העבודות שנבחרו לתערוכה יעסקו בקשר שבין הרחוב לעיר הגדולה, כשכל אמן התבקש ליצור יצירה העוסקת בתפוח הגדול, להבת הלפיד או הכתר של פסל החירות. העבודה שלי מציגה ורסיה אישית לנושא החירות, הצמיחה והעוצמה של העיר ניו יורק והקשר שבין הרחוב למגדלי הסחר העולמי. לשמחתי, התבקשתי ליצור 4 פסלים שונים עבור כל מגדל. הפסל הראשון, בגובה 2 מטרים, נוצר בהשראת פסוק המופיע בספר זכריה: “ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה” ומציג רעיון של גורד שחקים המוקף בדמויות של ילדים, המשחקים על רקע נוף אורבני.

הפסל של גורן יושק ב-NYX במהלך ינואר 2017 ויוצג במשך ארבעה ימים לפני שליחתו לתערוכה בניו יורק. זאת לצד עבודות נוספות של האמן שנבחרו כחלק מתהליך התכנון האדריכלי ועיצוב הפנים של האדריכל ארי שאלתיאל, והרצון לבחור בעבודות אמנות שיתאימו לאופי האורבני של המלון ויתכתבו עם הסצנה האמנותית הבינלאומית העכשווית.

גיל גורן. צילום: שי בן יצחק
צייד של אייקונים ויזואליים. האמן גיל גורן (צילום: שי בן יצחק)